שיר ראשון שמייצג את גישת "רסק הפירות" ואת תפיסת כור ההיתוך שאפיינה את העשורים הראשונים של המדינה הוא השיר הבא: שירה של שושנה דמרי "שועלי שמשון". השיר נכתב על ידי אחד ממפקדי חטיבת שועלי שמשון שהייתה יחידה של גבעתי שפעלה עם ג'יפים בקרבות יום העצמאות. המפקד שחיבר את השיר הוא אורי אבנרי מי שברבות הימים יהפוך לאחד מלוחמי השלום המרכזיים בארץ. הלחין את השיר המלחין מרדכי זעירא שביקר את הלוחמים ומבצעת שושנה דמרי. שיר זה ממסמל את כור ההיתוך התרבותי באופן הבא : דמרי אמנם הוגה את האותיות הגרוניות בהגיה גרונית אבל סגנון השירה והלחן לא משקף מעבר לכך את הרקע המוסיקלי התימני שינקה ממנו, היא נשמעת זמרת "ישראלית" צברית ולא זמרת ישראלית תימניה מילות השיר פטריוטיות ומבקשות להפיח תקווה ועידוד בלב הלוחמים ולפאר את גבורותיהם. אין מקום בשיר לביטוי השונה והמיוחד בכל לוחם ולוחם אלא דווקא לגורמים המאחדים בינהם: התשוקה לקרב והמחויבות לניצחון. השיר מבוצע בפאתוס ומקשר בין העבר התנכ"י לבין ההווה הציוני.
השיר השני שבחרתי מייצג את גישת הרב תרבותיות של "לקט הפירות" כלומר כל קבוצה בחברה הישראלית מבטאת את ייחודה ואת הנבדלות שלה תוך שמירה על מאפייניה שלה. השיר: פרי גנך, מאת הפזמונאי יוני רועה ובביצוע אביבה אבידן ואלי לוזון. השיר שכתב רועה לאבידן חובר לזכר חברו חן ברוד שנהרג בלבנון. סגנון השירה של אבידן ולוזון מובהק ומשלב סילסולים מזרחיים , אין כאן ניסיון לעמעם את הרקע המזרחי של המבצעים כפי שאפשר לזהות בשירתה של שושנה דמרי. יחד עם זאת נושא השיר- שכול , הוא נושא שלדאבוננו חוצה השתייכות למוצא כזה או אחר. לכן השיר הוא אמנם מזרחי מבחינת אופן הביצוע וההגשה של הזמרים אך התוכן שלו הופך אותו לישראלי יותר מאשר ישראלי- מזרחי. כמו כן העיבוד המוסיקלי נוטה דווקא לכיוון ז'אנר הרוק ואין בו כלי נגינה שמאפיינים מוסיקה מזרחית כמו תופים ייחודיים, עוד, כינור וכו'. אם כן השיר כבר מסמן לדעתי יציאה מתוך הגטו התרבותי המובהק ופריצה אל שילובים של סגנונות מוסיקליים שונים, תוך שמירת הייחוד האופייני לכל סגנון.
השיר השלישי שבחרתי הוא "בחום של תל-אביב" שיר שמבצעת שרית חדד למילים של עברי לידר וללחן של Henree. השיר מבטא שילוב של סגנונות אותו מסמל "סלט הפירות" שהוצג כעכשווי מבין שלושת המודלים לרב תרבותיות.
שרית חדד, מהמובילות והאהודות בזמרות המזרחיות מבצעת את השיר עם שפע סילסולים מזרחיים, המילים האירוניות נכתבו על ידי עברי לידר, יוצר וזמר בפני עצמו שאיננו מזוהה עם הזמר המזרחי אלא עם שורת להיטים שמשלבים בין סגנון כתיבה אישי ומתוחכם ולבין סגנון מוסיקלי רקיד. עברי לידר מזוהה אם כבר, עם "מדינת תל- אביב" כמי שלא חשש לצאת מהארון ולהכריז על נטיותיו ההומסקסואליות . העיבוד והלחן של HENREE הם בסגנון אלקטרוני. מוסיקה של רחבות ריקודים- בישראל, ובעולם כולו. העיבוד איננו מזרחי או ישראלי בהכרח אלא בינלאומי. באמצעות המילים האירוניות שרית חדד מצליחה לייצר אמירה מעניינת על עצמה , אולי היא "הפרחה" שמדובר עליה בשיר? מצד שני היכולת לשלב בין שלושה סגנונות מוסיקליים מעיד על תחכום ועל יצירתיות , מאפיינים שאינם מנת חלקה של "הפרחה"... ייתכן שזמנם של הסטריאוטיפים כ"פרחה", "צ'חצ'ח" , "צבר" וכו' נגוז מן המציאות הישראלית, וטוב שכך.
ב. נהנתי מן המטלה. לא התחברתי דווקא לסגנון אחד מבין שלושת המודלים שהוצגו . אבל, החיפוש אחר שיר שיבטא באופן מובהק את המודלים גרם לי לבחון כמה שירים שדווקא מייצגים פריצהשל גבולות והגדרות. שירים של להקות צבאיות שהמסר שלהן הוא שלום ואיחולים להפסקת הלחימה, שירים מזרחיים בעיבודים של רוק ופופ, שירים ישראליים שהם בהשפעה של מוסיקה מערבית כל כך מובהקת שקשה להתייחס אליהם כשיר ישראלי דווקא אלא יותר כשיר רוק/פופ/נשמה וכו' בעברית. נראה שמאמצע שנות השבעים והילך הגבולות וההגדרות כבר פחות מוחלטים בזמר העברי.
שרית חדד, מהמובילות והאהודות בזמרות המזרחיות מבצעת את השיר עם שפע סילסולים מזרחיים, המילים האירוניות נכתבו על ידי עברי לידר, יוצר וזמר בפני עצמו שאיננו מזוהה עם הזמר המזרחי אלא עם שורת להיטים שמשלבים בין סגנון כתיבה אישי ומתוחכם ולבין סגנון מוסיקלי רקיד. עברי לידר מזוהה אם כבר, עם "מדינת תל- אביב" כמי שלא חשש לצאת מהארון ולהכריז על נטיותיו ההומסקסואליות . העיבוד והלחן של HENREE הם בסגנון אלקטרוני. מוסיקה של רחבות ריקודים- בישראל, ובעולם כולו. העיבוד איננו מזרחי או ישראלי בהכרח אלא בינלאומי. באמצעות המילים האירוניות שרית חדד מצליחה לייצר אמירה מעניינת על עצמה , אולי היא "הפרחה" שמדובר עליה בשיר? מצד שני היכולת לשלב בין שלושה סגנונות מוסיקליים מעיד על תחכום ועל יצירתיות , מאפיינים שאינם מנת חלקה של "הפרחה"... ייתכן שזמנם של הסטריאוטיפים כ"פרחה", "צ'חצ'ח" , "צבר" וכו' נגוז מן המציאות הישראלית, וטוב שכך.
ב. נהנתי מן המטלה. לא התחברתי דווקא לסגנון אחד מבין שלושת המודלים שהוצגו . אבל, החיפוש אחר שיר שיבטא באופן מובהק את המודלים גרם לי לבחון כמה שירים שדווקא מייצגים פריצהשל גבולות והגדרות. שירים של להקות צבאיות שהמסר שלהן הוא שלום ואיחולים להפסקת הלחימה, שירים מזרחיים בעיבודים של רוק ופופ, שירים ישראליים שהם בהשפעה של מוסיקה מערבית כל כך מובהקת שקשה להתייחס אליהם כשיר ישראלי דווקא אלא יותר כשיר רוק/פופ/נשמה וכו' בעברית. נראה שמאמצע שנות השבעים והילך הגבולות וההגדרות כבר פחות מוחלטים בזמר העברי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה