יום ראשון, 6 במאי 2012

יום מקוון מס' 3 - הזמר העברי

  שיר ראשון שמייצג את גישת "רסק הפירות" ואת תפיסת כור ההיתוך שאפיינה את העשורים הראשונים של המדינה הוא  השיר הבא: שירה של שושנה דמרי "שועלי שמשון". השיר נכתב על ידי אחד ממפקדי חטיבת שועלי שמשון שהייתה יחידה של גבעתי שפעלה עם ג'יפים בקרבות יום העצמאות. המפקד שחיבר את השיר הוא אורי אבנרי מי שברבות הימים יהפוך לאחד מלוחמי השלום המרכזיים בארץ. הלחין את השיר המלחין מרדכי זעירא שביקר את הלוחמים ומבצעת שושנה דמרי. שיר זה ממסמל את כור ההיתוך התרבותי באופן הבא : דמרי אמנם הוגה את האותיות הגרוניות בהגיה גרונית אבל סגנון השירה  והלחן לא משקף מעבר לכך את הרקע המוסיקלי התימני שינקה ממנו, היא נשמעת זמרת "ישראלית" צברית ולא זמרת ישראלית תימניה  מילות השיר פטריוטיות ומבקשות להפיח תקווה ועידוד בלב הלוחמים ולפאר את גבורותיהם. אין מקום בשיר לביטוי השונה והמיוחד בכל לוחם ולוחם אלא דווקא לגורמים המאחדים בינהם: התשוקה לקרב והמחויבות לניצחון. השיר מבוצע בפאתוס ומקשר בין העבר התנכ"י לבין ההווה הציוני.

השיר השני שבחרתי מייצג את גישת הרב תרבותיות של "לקט הפירות" כלומר כל קבוצה בחברה הישראלית מבטאת את ייחודה ואת הנבדלות שלה תוך שמירה על מאפייניה שלה.  השיר: פרי גנך, מאת הפזמונאי יוני רועה ובביצוע אביבה אבידן ואלי לוזון.  השיר שכתב רועה לאבידן חובר לזכר חברו חן ברוד שנהרג בלבנון. סגנון השירה של אבידן ולוזון מובהק ומשלב סילסולים מזרחיים , אין כאן ניסיון לעמעם את הרקע המזרחי של המבצעים כפי שאפשר לזהות בשירתה של שושנה דמרי. יחד עם זאת נושא השיר- שכול , הוא נושא שלדאבוננו חוצה השתייכות למוצא כזה או אחר. לכן השיר הוא אמנם מזרחי מבחינת אופן הביצוע וההגשה של הזמרים אך התוכן שלו הופך אותו לישראלי יותר מאשר ישראלי- מזרחי.  כמו כן העיבוד המוסיקלי נוטה דווקא לכיוון ז'אנר הרוק ואין בו כלי נגינה שמאפיינים מוסיקה מזרחית כמו תופים ייחודיים, עוד, כינור וכו'. אם כן השיר כבר מסמן לדעתי יציאה מתוך הגטו התרבותי המובהק ופריצה אל שילובים של סגנונות מוסיקליים שונים, תוך שמירת הייחוד האופייני לכל סגנון. 
השיר השלישי שבחרתי הוא "בחום של תל-אביב" שיר שמבצעת שרית חדד למילים של עברי לידר וללחן של Henree. השיר מבטא שילוב של סגנונות אותו מסמל "סלט הפירות" שהוצג כעכשווי מבין שלושת המודלים לרב תרבותיות.
 שרית חדד, מהמובילות והאהודות בזמרות המזרחיות מבצעת את השיר עם שפע סילסולים מזרחיים, המילים האירוניות נכתבו על ידי עברי לידר, יוצר וזמר בפני עצמו שאיננו מזוהה עם הזמר המזרחי אלא עם שורת להיטים שמשלבים בין סגנון כתיבה אישי ומתוחכם ולבין סגנון מוסיקלי רקיד. עברי לידר מזוהה אם כבר, עם "מדינת תל- אביב" כמי שלא חשש לצאת מהארון ולהכריז על נטיותיו ההומסקסואליות . העיבוד והלחן של HENREE הם בסגנון אלקטרוני. מוסיקה של רחבות ריקודים- בישראל, ובעולם כולו. העיבוד איננו מזרחי או ישראלי בהכרח אלא בינלאומי. באמצעות המילים האירוניות שרית חדד מצליחה לייצר אמירה מעניינת על עצמה , אולי היא "הפרחה" שמדובר עליה בשיר? מצד שני היכולת לשלב בין שלושה סגנונות מוסיקליים מעיד על תחכום ועל יצירתיות , מאפיינים שאינם מנת חלקה של "הפרחה"... ייתכן שזמנם של הסטריאוטיפים כ"פרחה", "צ'חצ'ח" , "צבר" וכו' נגוז מן המציאות הישראלית, וטוב שכך.  
ב. נהנתי מן המטלה. לא התחברתי דווקא לסגנון אחד מבין שלושת המודלים שהוצגו . אבל, החיפוש אחר שיר שיבטא באופן מובהק את המודלים גרם לי לבחון כמה שירים שדווקא מייצגים פריצהשל גבולות והגדרות. שירים של להקות צבאיות שהמסר שלהן הוא שלום ואיחולים להפסקת הלחימה, שירים מזרחיים בעיבודים של רוק ופופ, שירים ישראליים שהם בהשפעה של מוסיקה מערבית כל כך מובהקת שקשה להתייחס אליהם כשיר ישראלי דווקא אלא יותר כשיר רוק/פופ/נשמה וכו' בעברית. נראה שמאמצע שנות השבעים והילך הגבולות וההגדרות כבר פחות מוחלטים בזמר העברי. 

יום שישי, 6 בינואר 2012

אתגרשת מס' 4: הכנסת: מעוז הדמוקרטיה - האומנם?

אתגרשת מס' 4: הכנסת: מעוז הדמוקרטיה - האומנם?

1. הצעת החוק שמכונה "חוק החרם" (אלקין ואחרים) – לפי הצעת החוק המקורית שהניחו ח"כ אלקין ואחרים, מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף ש"ח. לגבי אזרח זר – תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. החוק יחול רטרואקטיבית לשנה. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-14 באוקטובר 2010 ובקריאה ראשונה ב-7 במרץ 2011. הנוסח לקריאה שנייה ושלישית אושר ב-27 ביוני 2011. ההצעה עברה במליאה ביום 11 ביולי 2011

2. הצעה למערך שיעור בנושא חוק החרם :

מטרות השיעור: להציג לתלמידים את החוק. לעורר דיון וחשיבה ביקורתית כלפי חוק. מה היו הגורמים שהביאו ליוזמה של הצעת חוק זו ומה הגורמים לתמיכה בה? לעורר דיון ומודעות לחסרונות שבהטלת חרם על חברה/מוסד/ישוב מדינה. לעורר דיון ביתרונות של הטלת חרם על חברה/מוסד/ישוב מדינה. לעודד את התלמידים לגבש עמדה אישית בנושא.

מהלך השיעור: דברי פתיחה של המורה :

1. יציג את הרקע הפוליטי להצעת החוק, יקריא או יקרין שתי כותרות עיתון שעוסקות בנושא של חרם אקדמי על מרצים/מוסדות ישראליים על ידי מוסדות אקדמיים בינ"ל, כותרת שעוסקת בחרם האומנים על היכל התרבות באריאל, כותרת שעוסקת בביטול הופעה של זמר בינ"ל על רקע חרם פוליטי. (כדאי לצרף גם שיר ביו טיוב של האומן)

http://www.youtube.com/watch?v=FTWABOPgGHw סרטון ובו הפגנה של תומכים בחרם האומנים על היכל התרבות באריאל.

http://www.youtube.com/watch?v=ufERJEdcfAY&feature=related סרטון עם השיר where is my mind של להקת הפיקסיז שביטלו הופעתם בארץ על רקע פוליטי.

2. דיון:

· מה לדעתכם הנזק שבחרם מסוג זה?

· מי מרוויח ומי מפסיד מהחרם?

· אם הייתם שחקן שנקרא להופיע באריאל, מה הייתם עושים? אם הייתם תושבי אריאל מה הייתה דעתכם על החרם? כתושבי ישראל מה דעתכם על כך שאלביס קוסטלו ביטל הופעתו בארץ על רקע פוליטי?

3. המורה יחלק לתלמידים נוסח של החוק. ויבאר אותו.

4. המורה יקרין סרטון שמתאר את חרם האוטובוסים בדרום ארצות הברית בשנות ה-60, שהונהג על ידי מרטין לותר קינג ותקף את האפליה הגזעית שהייתה חוקית במדינות הדרום.

http://www.youtube.com/watch?v=uQ_gNgQsXzQ סרטון על חרם האוטובוסים באלאבמה. יש להוסיף לו תרגום. אפשר אולי למצוא סרטון טוב יותר..

5. שאלות לתלמידים לדיון - מה השיג החרם? מה היה הערך שלו דווקא במשטר דמוקרטי? לאור ההצלחה של החרם במונטגומרי אלאבמה וחשיבותו לדמקורטיה האמריקאית, מה הם החסרונות והסיכונים שב"חוק החרם" שהועבר בכנסת? האם הייתם תומכים בחוק לו הייתם חברי כנסת?

6. דברי סיכום של המורה: הדוגמה של חרם האוטובוסים בשנות השישים בארה"ב מלמדת שחרם עשוי להיות כלי רב עוצמה לשינוי בחברה דמוקרטית. לעיתים גם חברה דמוקרטית מבצעת עוולות תחת אישור החוק. (כמו ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה בדרום ארצות הברית והייתה חוקית). חרם הוא הזדמנות של אזרח פשוט לממש את זכותו להשפיע על מהלכים פוליטיים באופן לא אלים. מדינה שאין לה במה להתבייש לא צריכה לפחד מחרם. מדינה שיש לה במה להתבייש צריכה לחשוש מחרמות. (ראו את החרם על אירן. האם החרם איננו מוצדק בעינכם?)

אתגרשת מס' 3: החיבוק הגדול

אתגרשת מס' 3: החיבוק הגדול

1. הרעיון עצמו של חיבוק בין חברי הכנסת הוא רעיון יפה. הזוי אך לא פאתטי. אין ספק שחיבוק מוליד רגשות חיוביים כלפי הזולת, מפרק מתחים ומקדם קירבה.פוליטיקה על בסיס של קירבה וחמימות עדיפה על פוליטיקה על בסיס של חשדנות ואיבה. אבל- המימוש דרך תוכנית רדיו, החשיפה לתקשורת והפרסונה הליצנית של בני בשן הפכו את האירוע למופע בידור ולא לרגע מחמם לב ומקרב לבבות שהיה יכול להיות. זה היה עוד רגע של יחסי ציבור לחברי הכנסת. אולי דווקא מחוץ לעין המצלמות חיבוק כזה היה יכול להתאפשר...

2. ערב כיתה שעשיתי לא מזמן עם תלמידי כיתה יב היה "סדנת צחוק". הכיתה כמעט כולה נכחה בערב שבו כולנו צחקנו בלי הפסקה. המשימות שכולנו השתתפנו בהם היו כל כך טיפשיות ומשחררות שממש אפשר היה לחוש את המתח והלחצים של שנת הלימודים נושרים מאתנו והביישנות והגבולות נשברים. בלי הרבה דיבורים ו"שיחות נפש" נוצרה קירבה ואחווה חדשה.

אתגרשת 2: הרכב הכנסת ה-18

אתגרשת 2: הרכב הכנסת ה-18

1. ח"כ חמד עאמר. משתייך לישראל ביתנו.

2. סיעתו בקואליציה לא מכהן כשר.

3. נרעה לי שפעילותו הציבורית מבוססת על השתייכותו העדתית לעדה הדרוזית ולחברתו בסיעת ישראל ביתנו. על פי הצעות החוק שלו מקדם נושאים שקשורים לביטחון בכבישים, לבנייה ולקידום ישובים דרוזיים, וליזוק והעצמה של ישובים יהודים ביו"ש. לא תומך בהצעות חוק שאמורות לקדם את מעמד הערבים בישראל. לא מקדם נושאים שקשורים לתנועות נוער למרות שבעיסוקיו הקודמים כיהן כיו"ר תנועת נוער דרוזית.

4. http://www.hona.co.il/news.aspx?cid=166&aid=3557 מצורף קישור להתבטאות של ח"כ עמאר בנוגע להפרדה בהגדרה של בני מיעוטים לבין דרוזים בנושא של קידום אפשרויות תעסוקה. ח"כ עמאר קובל על כך שדרוזים משרתים בצבא ולכן הם זכאים ליחס שונה מן הערבים שאינם משרתים בצבא. הוא טוען שהם סובלים מאפליה כפולה- הם משרתים בצבא ובשנים אלו אינם צוברים ניסיון מקצועי ותעסוקתי אך אח"כ מופלים בקבלה למקומות עבודה בשל מוצאם הדרוזי.

1. ח"כ שי חרמש ממפלגת העבודה.

2. מפלגת קדימה היא באופוזיציה והוא לא מכהן כשר .

3. פעילותו של שי חרמש בתחום החקיקתי מתפרשת על כמה תחומים: סיוע לשכבות חלשות, קידום אינטרסים של החקלאים, חיזוק ישובי קו עימות והדרום בפרט, נושאים סביבתיים. התחומים בחלקם קשורים לעיסוקו הקודם כראש מועצה בנגב, וכחבר קיבוץ כפר עזה- הקשר עם החקלאיים ועם הנגב וצרכיו.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1167760 מצורף קיושר לריאון שנערך עם שי חרמש בו הוא נשאל על הצעת חוק שיזם המסדירה את תחומי האחריות והסמכות של ועדות קבלה לישובים קטנים. שי חרמש ביקש להסדיר בחוק דחייה של חברות על בסיס גזעני אולם החוק הוא ביסודו בעייתי בכךם שהוא נותן בידי אזרחים את הזכות לדחות אזרח אחר ממגורים בישובים שעל פי רוב מקומים על אדמות מדינה!

אתגרשת 1 : נעים להכיר: הכנסת.

אתגרשת 1: הכנסת נעים להכיר

1. לדעתי מטרת הסרטון היא לספק מידע ואוריינטציה למבקרים במשכן הכנסת, להדגיש את החשיבות של המוסד בפני המבקרים, לעורר בהם סקרנות ועניין לקראת הסיור. הסרטון מציג את הכנסת באור מכובד ורשמי כדי לעורר את יראת הכבוד הרצויה אצל המבקר.

2. לדעתי הסרטון מוצלח מאוד ומשיג את מטרותיו. הסרטון מעורר בצופה סקרנות מאחר והוא מציג טעימה מן המחלוקות ההיסטוריות שהתקיימו במשכן. כתייר מעניין לבקר במקום בו האירועים הללו התרחשו ממש. הסרטון מעורר גם התרגשות עקב הצפייה באירועים היסטוריים מרגשים כגון ביקור סאדאת בכנסת, העמדתו ארונו של יצחק רבין ז"ל ברחבת הכנסת, ההכרזה על מלחמת יום כיפור ועוד. הסרטון מעורר גאווה לאומית בשל הצגת המשכן כ"טרקלין של המדינה" בו התקיימו ביקורים של מנהיגים בינלאומיים. יותר מכל בעיני ההתרגשות שהסרט מעורר נובעת מהצגת משכן הכנסת כמקום שיש לו עבר מכובד אך גם הווה פעיל וחי. הצגת הכנסת כמוסד הומה אדם ורוחש פעילויות שונות מעורר לדעתי עניין רב והערכה כלפי הפעילות הפרלמנטרית .

3. בהחלט הייתי מקרינה את הסרטון לתלמידים. לרוב השיח התקשורתי על הכנסת והפוליטיקאים הוא שיח ביקורתי. אמנם השיח הביקורתי הכרחי לדמוקרטיה אבל לא פעם המסר שמועבר לגבי נציגי הציבור הוא ביקורתי עד כדי כך שעצם העשייה הפוליטית והפרלמנטרית נתפסת אצל תלמידים כבזויה. חשוב לדעתי להציג לתלמידים את הכנסת כמקום מכובד ומעורר השראה כדי לחזק את תפיסת העולם הדמוקרטית שלהם. יש להציג את המחלוקות בכנסת לא כמייצגות חולשה במציאות הישראלית אלא כנקודת חוזק. הסרטון מציג רגעים בהם הייתה הכנסת מאוחדת סביב שמחה, צער, גאווה וכו' ורגעים בהם הכנסת הייתה סוערת וחלוקה. זהו לדעתי יסוד של הקיום בדמוקרטיה.

4. עובדות אותן למדתי מהצפייה בסרטון:

· הכנסת עברה למשכנה הנוכחי רק 18 שנה אחרי קום המדינה. הדבר מלמד על הצניעות של השנים הראשונות.

· רבין שיתף את וועדת החוץ והביטחון של הכנסת בחטיפת המטוס אייר פראנס. מעניין אם גם היום בימי השישיה/שביעיה/מטבחון וועדת החוץ והביטחון הייתה זוכה למידה כזו של שיתוף עם ראש הממשלה.

· לא זכרתי את הנאום של רבין בכנסת שבו הוא אומר "אנו שולטים ב2 מיליון פלשתינאים..." היו זמנים בהם מילים ישירות וחדות נאמרו על ידי ראש ממשלה. איזה חלון הזדמנויות היה אז.. כמה רחקנו...